לא התקנת מכשיר GPS ברכב? תפוטר מהעבודה

עו"ד עמי פרנקל מייצג עובד שמעסיקתו, רשות מקומית, החליטה להצמיד לכלי רכבו הצמוד, המשמש אותו הן לצורכי עבודתו והן לצרכיו הפרטיים, מכשיר מעקב ‪GPS‬ בנוסף למכשיר איתורן שכבר קיים ברכב, והמספק את דרישות חברת הביטוח. העובד מלין על פגיעה קשה בפרטיותו, ואולם המעסיק סבור שזכותו לנטר את מקום הימצאו של כלי הרכב 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, בין בשעות העבודה ובין לאחריהן, גם בשעות ובימים שהעובד אינו עובד (לאחר שעות העבודה, בימי חופשה ומחלה, בסופי שבוע וחג וכדומה). השאלה מעלה סוגיה חשובה בדיני עבודה – הסדרת הגבולות בין זכותו של עובד לפרטיות במהלך עבודתו מזה, וזכותו של המעביד לפקח על עובדיו ועל רכושו ולנטר את פעילותם ומקום הימצאם, מזה.

לגיטימי או חטטני? מה יותר חשוב הזכות לפרטיות או זכות המעסיק למעקב אחר העובד שלו? על שאלה זו ייאלץ בית הדין האזורי לעבודה להשיב לאחר שבשבוע שעבר פנתה הסתדרות המעו"ף (עובדי המשק הציבורי והפקידים) לבית הדין בתביעה להוציא צו ביטול על החלטת המועצה האזורית גזר שפיטרה את סייר השדות, רפי וייס, מתפקידו. זאת לאחר שסירב לבקשת המועצה להתקין ברכב העבודה שברשותו, שמאתר אותו גם בשעות שאחרי העבודה. (GPS) מכשיר מעקב

וייס, 56 , עובד במועצה האזורית 14 שנה ולפני כחמש שנים ניגש למכרז לתפקיד קב"ט המועצה ומוסדות החינוך. הוא נבחר לתפקיד בנוסף לתפקידו הראשון. במאי 2009 החליטה המועצה להתקין שיאפשר לה לעקוב אחרי מיקומו בכל שעות היממה, גם GPS ברכב העבודה שהעמידה לרשותו אחרי שעות העבודה, מה שגרם לוייס לסרב בתוקף, והמועצה קיבלה את סירובו.

אחרי שנה וחודשיים פנה מנכ"ל המועצה לוייס והודיע לו שהעמידו לרשותו רכב חדש שכבר הותקן בו אבל וייס דבק בעמדתו וסירב בטענה שזה פוגע בפרטיותו. הוא המשיך במילוי . GPS מכשיר תפקידו תוך שימוש בכלי רכב פרטיים של בני משפחתו, ושלח מכתב תלונה לראש המועצה, פטר וייס, על פרשת המכשיר.

על פי ההסתדרות החליטה המועצה לקצץ לוייס מהשעות הנוספות. וייס הציע למועצה כפשרה להתקין מתג שיפסיק את ניטור המכשיר לאחר סיום שעות העבודה. המועצה סירבה להצעה ווייס הוזמן לוועדת פיטורין שהחליטה על סיום העסקתו כסייר שדות. מאז, ממלא וייס את תפקידו כקב"ט בלי רכב עבודה, כשהוא מתרוצץ בין מוסדות החינוך והמועצה בכלי רכב פרטיים ובתחבורה ציבורית.

ההסתדרות מבחינתה טוענת שהשתלשלות הדברים אירעה מבלי שהמועצה השכילה ליידע אותה למרות העסקת וייס כעובד ברשות ציבורית כפופה להסכם קיבוצי, שאוסר על כל צד לבצע פעולות חד צדדיות מבלי לקבל הסכמתו של הצד שני. זאת הסיבה, כך נמסר מההסתדרות, להחזיר את וייס לעבודתו כסייר שדות.

עו"ד עמי פרנקל ממשרד בני כהן שמייצג את הקב"ט רפי וייס: "הוגשה בקשת צוו מניעה כדי לדחות הרי .GPS את הפיטורין של רפי וייס, אשר עמד על הזכות שלו לפרטיות וסירב להצמיד למכוניתו היה לו באוטו כבר מכשיר 'איתוראן', דרכו אפשר למועצה לעקוב אחרי פעילותיו, ואין צורך במכשיר. כמו כן אין טענה אישית נגדו שמצריכה את המעקב אחריו. מה איכפת למועצה מה הוא עושה בחמש בבוקר או בחצות?".

עו"ד כפיר זאב ממשרד נעמי לנדאו שמייצג את ההסתדרות: "ההסתדרות מתנגדת למעקב אחר עובדים באמצעים אלקטרוניים. המועצה פעלה פה באופן חד צדדי, דבר שאסור עליה לפי ההסכמים הקיבוציים החלים על שני הצדדים. המועצה הייתה מחויבת במשא ומתן ובהליכים מסודרים של יישוב חילוקי דעות עם ההסתדרות.

"יש כאן סכסוך קיבוצי בין הסתדרות למועצה גם מהטעם העקרוני שהוא פגיעה בפרטיות והכנסת מכשירי מעקב אלקטרוני, וגם מהטעם שהליכים נעשו בהתעלם מאיתנו ולא לפי הליכים שמוסדרים בחוקת העבודה".

מהמועצה אזורית גזר נמסר בתגובה: "בטענות המדוברות אין ממש. למועצה אמון מלא בבית הדין האזורי לעבודה, שם יובהר הנושא".

להורדת הכתבה >

מאמרים ופרסומים נוספים

פס"ד ארגון הסגל האקדמי במכללת בראודה נגד מכללת בראודה

בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו קיבל את בקשת ארגון הסגל הבכיר במכללת בראודה בכרמיאל והורה על ביטול החלטת הנהלת המוסד להדיח מתפקידה בוועדת המחקר את יו"ר ארגון הסגל.

פס"ד נעמי שכטר נגד מנהלת הגמלאות

פס"ד תקדימי קובע את חובת המדינה לממש את הסכמי הרציפות לעוברים מפנסיה צוברת לפנסיה תקציבית – הגמלאית זכתה בחצי מיליון ₪

מאמר שפרסם עו"ד פרנקל בשנת 2023 בכתב העת האקדמי "מחקרי משפט", המנתח בהרחבה את דיני הפיטורים במדינת ישראל

הליך השימוע אינו רק פרוצדורה. זהו חלק ממשטר משפטי המתהווה והולך בפסיקת בתי הדין לעבודה מאז תחילת המאה ה-21. בליבו מוטלת על מעסיק בישראל החובה המהותית לתת לעובד אפשרות מעשית לנסות לשכנע את המעסיק לאפשר לו להמשיך בעבודתו ומחייב את המעסיק לנמק את פיטורי העובד אם כך החליט לבסוף. עם החלתה האוניברסלית של חובת השימוע זהו משטר ברירת המחדל וגם המשטר הנפוץ באשר לפיטורי עובדים בישראל. ואולם לצידו מתקיימים בישראל שני משטרי פיטורים נוספים: משטר ההעסקה מרצון, הנוהג דה פקטו אצל מעסיקים קטנים, ומשטר העילה המוצדקת, הנוהג דה יורה במקומות עבודה מאורגנים בהם נחתם הסכם קיבוצי. המאמר משווה בין משטרים אלו תוך הבחנה בין פרוצדורות, זכויות מהותיות, נטלי הוכחה וסעדים בכול משטר ומשטר, ומעניק בידי הקורא.ת הסבר סדור באשר לדיני הפיטורים הנוהגים כיום בישראל.

מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים

לעיתים עובד או מעסיק, התובע סעד מבית הדין לעבודה, חושש כי הנתבע לא יוכל לספק לו את הסעדים שייפסקו לטובתו, אם ייפסקו, בבוא העת וזאת מחמת מצבו הכספי. על מנת להבטיח את קבלת הסעדים, מגיש התובע לבית הדין בקשה למתן צו עיקול זמני, בדרך כלל במעמד צד אחד ומבלי ידיעתו של הנתבע, בתקווה כי בית הדין ייענה לבקשתו, יטיל עיקול זמני על חשבונות הבנק או רכושו של הנתבע וכך יזכה התובע לסעדים המגיעים לו עם קבלת פסק הדין...

צרו קשר ונחזור בהקדם האפשרי

פקס 03-5613010

רח' החשמונאים 105, תל-אביב