פס"ד ארגון הסגל האקדמי במכללת בראודה נגד מכללת בראודה

בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו קיבל את בקשת ארגון הסגל הבכיר במכללת בראודה בכרמיאל והורה על ביטול החלטת הנהלת המוסד להדיח מתפקידה בוועדת המחקר את יו"ר ארגון הסגל.

תחילת הפרשה בוויכוח, שפרץ בין המשנה לנשיא המכללה דאז (כיום נשיאת המכללה), פרופ' שרית סיון, לבין יו"ר ארגון הסגל האקדמי במוסד, ד"ר איילת גולדשטיין. המחלוקת נסבה על שימוש בתקציב המחקר של המכללה לצרכים אחרים.

משעמדה יו"ר ארגון הסגל על עמדתה, שאין לוועדה סמכות להשתמש בתקציב אלא לצרכי מחקר, החליטה ההנהלה להדיח את יו"ר הארגון מהשתתפותה בוועדה, בתואנה כי מדובר בוועדת הנהלה וכי היא מצויה, כביכול, בניגוד ענייני, בחבשה שני כובעים בו זמנית.

הארגון פנה לבית הדין לעבודה בחיפה באמצעות עו"ד עמי פרנקל וביקש את הקפאת הדחתה של יו"ר ארגון הסגל וכן ביקש לקבוע, כי אין ולא היה כל ניגוד עניינים בין שני התפקידים – חברות בוועד הארגון מזה, וחברות בוועדה אקדמית כוועדת המחקר, שבה נטלה חלק עוד בטרם נבחרה לתפקידה בוועד.

לאחר שהתקיים דיון הוכחות בו נחקרו עדים משני הצדדים, ובהם מי שמכהנת כיום כנשיאת מכללת בראודה, קיבל בית הדין האזורי את מלוא טענותיו של ארגון הסגל. בית הדין מצא, כי אין ממש בטענות ההנהלה בדבר קיומו של ניגוד עניינים בין שני התפקידים.

בית הדין מצא את עדותה של ד"ר גולדשטיין אמינה וקבע, כי דוגמאות שבהן נקבה פרופ' סיון להוכחת טענתה לניגוד עניינים מובנה, אין בהן ממש. כן קבע בית הדין, שבהתנהלות ההנהלה יש משום פגיעה בחופש ההתארגנות של חברי הסגל, וכי הטענה לניגוד עניינים הועלתה על ידי ההנהלה באופן אסטרטגי ומכוון כחלק ממאבק פנים ארגוני, שאין בינו לבין ניגוד עניינים ולא כלום, והורה לאפשר לחברי ועד הארגון להשתתף בכל הוועדות האקדמיות, כבעבר.

בדיון שהתקיים בערעור שהגישה הנהלת מכללת בראודה לבית הדין הארצי לעבודה, המליצו השופטים להנהלת המכללה לחזור בה מהערעור שהגישה, שכן שופטי בית הדין הארצי מצאו את קביעותיו של בית הדין האזורי נכונות וראויות, וכי ועדות אקדמיות אינן ועדות הנהלה. המכללה קיבלה את המלצת בית הדין הארצי ומחקה את הערעור שהגישה. מסקנותיו של בית הדין הפכו, לפיכך, לתקדים מחייב בעולם האקדמיה.

 

להורדת פסק הדין >

מאמרים ופרסומים נוספים

פס"ד ארגון הסגל האקדמי במכללת בראודה נגד מכללת בראודה

בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו קיבל את בקשת ארגון הסגל הבכיר במכללת בראודה בכרמיאל והורה על ביטול החלטת הנהלת המוסד להדיח מתפקידה בוועדת המחקר את יו"ר ארגון הסגל.

פס"ד נעמי שכטר נגד מנהלת הגמלאות

פס"ד תקדימי קובע את חובת המדינה לממש את הסכמי הרציפות לעוברים מפנסיה צוברת לפנסיה תקציבית – הגמלאית זכתה בחצי מיליון ₪

מאמר שפרסם עו"ד פרנקל בשנת 2023 בכתב העת האקדמי "מחקרי משפט", המנתח בהרחבה את דיני הפיטורים במדינת ישראל

הליך השימוע אינו רק פרוצדורה. זהו חלק ממשטר משפטי המתהווה והולך בפסיקת בתי הדין לעבודה מאז תחילת המאה ה-21. בליבו מוטלת על מעסיק בישראל החובה המהותית לתת לעובד אפשרות מעשית לנסות לשכנע את המעסיק לאפשר לו להמשיך בעבודתו ומחייב את המעסיק לנמק את פיטורי העובד אם כך החליט לבסוף. עם החלתה האוניברסלית של חובת השימוע זהו משטר ברירת המחדל וגם המשטר הנפוץ באשר לפיטורי עובדים בישראל. ואולם לצידו מתקיימים בישראל שני משטרי פיטורים נוספים: משטר ההעסקה מרצון, הנוהג דה פקטו אצל מעסיקים קטנים, ומשטר העילה המוצדקת, הנוהג דה יורה במקומות עבודה מאורגנים בהם נחתם הסכם קיבוצי. המאמר משווה בין משטרים אלו תוך הבחנה בין פרוצדורות, זכויות מהותיות, נטלי הוכחה וסעדים בכול משטר ומשטר, ומעניק בידי הקורא.ת הסבר סדור באשר לדיני הפיטורים הנוהגים כיום בישראל.

מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים

לעיתים עובד או מעסיק, התובע סעד מבית הדין לעבודה, חושש כי הנתבע לא יוכל לספק לו את הסעדים שייפסקו לטובתו, אם ייפסקו, בבוא העת וזאת מחמת מצבו הכספי. על מנת להבטיח את קבלת הסעדים, מגיש התובע לבית הדין בקשה למתן צו עיקול זמני, בדרך כלל במעמד צד אחד ומבלי ידיעתו של הנתבע, בתקווה כי בית הדין ייענה לבקשתו, יטיל עיקול זמני על חשבונות הבנק או רכושו של הנתבע וכך יזכה התובע לסעדים המגיעים לו עם קבלת פסק הדין...

צרו קשר ונחזור בהקדם האפשרי

פקס 03-5613010

רח' החשמונאים 105, תל-אביב