עובדים חורגים לאלוהים

מאת עו"ד עמי פרנקל, הארץ

במאמרה ב"הארץ" מ- 20 בנובמבר ("מעסיק יקר, בקרוב תגייס מאות עובדים") מזהירה עו"ד אורנה שר מפני הסכנה הנוראית הטמונה למעסיקים (ולעובדים) עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק קבלני כוח אדם, שנחקק ב- 98'. מכוח תיקון זה, שיזם בשעתו ח"כ עמיר פרץ, ייהפך עובד כוח אדם לעובד של מעסיקו בפועל לאחר תשעה חודשי עובדה.

עו"ד שר, האמונה על ייצוג המעסיקים, חוששת מההשלכות שיהיו לתיקון לחוק, ומתארת בדאגה את האפוקליפסה הניצבת לפתחם של המעסים, בדמות "שיטפון" של עובדי קבלן. מעסיקיהם בפועל של עובדים אלה התרגלו לנוחות הבלתי של היותם "עובדיהם, אך לא עובדיהם", בעת ובעונה אחת. עובדים אלה ייהפכו עתה, אללי, לעובדיו של המעסיק שמשתמש. לא במקרה נקרא המעסיק "משתמש", שהרי הוא משתמש בהם וזורק אותם לאחר השימוש אם רק יחפוץ בכך.

כלום יעלה על הדעת שעובדים אלה- שעד כה נחשבו בעיני המשתמש לעובדים סוג ב', עובדים חורגים לאלוהים, כאלה שניתן להיפטר מהם בנקישת אצבע צרדה כשרק עולה הרצון מלפני המשתמש- יקבלו סטאטוס של עובדים? ומה עם העיקרון המקודש של "גמישות ניהולית", שואלת עו"ד שר.

כנראה שלא הכול הפנימו גורלם של עובדי כוח האדם מר. עד עתה הם הסתכלו בקנאה בחבריהם למקום העבודה: אלה הרשאים לאכול בחדר האוכל במפעל; אלה ששורה של חוקי מגן, ולעתים אף הסכם קיבוצי, חלים עליהם; אלה שזכאי ליחס אנושי, ושאם כלתה עליהם הרעה ומעוניינים לפטרם, נאלץ מעסיקם בפועל לתת לכך, כמה טורדני ומיותר, הסבר של ממש ואף לקיים שימוע.

במקום לשמוח על כך שהגיע לקצו העיוות שנוצר עקב דחיית כניסתו לתוקף של התיקון (באמצעות חוק ההסדרים הנודע לשמצה), מלינה שר ומזהירה את המעסיקים כי מעתה "ייתקעו", לא עלינו עם עובדים, שלא עברו הליך של מיון ובחינות התאמה לתפקידם. למרבה הפלא, נמצאו עובדים אלה מתאימים לעבודתם על ידי מעסיקם בפועל.

ובכן, מעסיקים יקרים, במקום להתלונן על כך שעובד אינו חפץ מתכלה, עשו מעשה וקבלו לעבודה את מי שאתם באמת צריכים ורוצים. מיינו את הפונים וקבלו אותם לשורותיכם ישירות בעובדיכם. אין ספק שתגלו כי נהגתם בשכל יחסי עובד –מעסיק אינם עונש או קללה עתיקה, הם מעניקים לעובדים תחושה של באוות יחידה והשתייכות, שישפיעו על תפוקתם, הנעתם והנאתם בעבודה.

שופטת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-ליבנה, אמרה השנה בהרצאה כי סוגיית עובדי כוח האדם היא עניין מורכב. לדעתה, יש עובדים הבוחרים מרצונם במעמד של עובד כוח אדם, בשל הגמישות שמאפשרת העסקה כזו. אם בוחנים את הפסיקה בשנים האחרונות מגלים שדעתה אינו דעת יחיד.

ואולם המציאות שונה ופשוטה למדי. מרבית עובדי כוח האדם, אם לא כולם, נאלצים להידרדר למעמד זה, פשוט מפני שאין להם ברירה. בחירה מרצון חופשי להיות עובד של חברת כוח אדם משולה, במרבית המקרים, לבחירה של יצאנית לעסוק במקצועה מרצונה החופשי. לא מדובר ברצון, ובוודאי שלא ברצון חופשי. אמנם לא מערכו מחקרים אמפיריים כדי להוכיח זאת, אך לעניות דעתי רק מיעוט מבוטל בקרב קבוצות אלה בחר בכך.

חבל שהתיקון לחוק ייכנס לתוקפו רק כעת, אך עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. הגיע הזמן להפסיק את הסרסרות בעובדים. העבודה אינה מצרך, כפי שכתוב בחוקת ארגון העבודה הבינלאומי. אם יש צורך זמני ונקודתי, אין פסול בהעסקת עובדי כוח אדם. ואולם כשמדובר בהעסקה לזמן ממושך, יש לפעול במסגרת מערכת יחסי העבודה ודיני העבודה ולא לאפשר את עקיפתה, כפי שקורה כיום.

הכותב מתמחה בדיני עבודה במשרדו של עו"ד בני כהן

להורדת הכתבה >

מאמרים ופרסומים נוספים

פס"ד ארגון הסגל האקדמי במכללת בראודה נגד מכללת בראודה

בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו קיבל את בקשת ארגון הסגל הבכיר במכללת בראודה בכרמיאל והורה על ביטול החלטת הנהלת המוסד להדיח מתפקידה בוועדת המחקר את יו"ר ארגון הסגל.

פס"ד נעמי שכטר נגד מנהלת הגמלאות

פס"ד תקדימי קובע את חובת המדינה לממש את הסכמי הרציפות לעוברים מפנסיה צוברת לפנסיה תקציבית – הגמלאית זכתה בחצי מיליון ₪

מאמר שפרסם עו"ד פרנקל בשנת 2023 בכתב העת האקדמי "מחקרי משפט", המנתח בהרחבה את דיני הפיטורים במדינת ישראל

הליך השימוע אינו רק פרוצדורה. זהו חלק ממשטר משפטי המתהווה והולך בפסיקת בתי הדין לעבודה מאז תחילת המאה ה-21. בליבו מוטלת על מעסיק בישראל החובה המהותית לתת לעובד אפשרות מעשית לנסות לשכנע את המעסיק לאפשר לו להמשיך בעבודתו ומחייב את המעסיק לנמק את פיטורי העובד אם כך החליט לבסוף. עם החלתה האוניברסלית של חובת השימוע זהו משטר ברירת המחדל וגם המשטר הנפוץ באשר לפיטורי עובדים בישראל. ואולם לצידו מתקיימים בישראל שני משטרי פיטורים נוספים: משטר ההעסקה מרצון, הנוהג דה פקטו אצל מעסיקים קטנים, ומשטר העילה המוצדקת, הנוהג דה יורה במקומות עבודה מאורגנים בהם נחתם הסכם קיבוצי. המאמר משווה בין משטרים אלו תוך הבחנה בין פרוצדורות, זכויות מהותיות, נטלי הוכחה וסעדים בכול משטר ומשטר, ומעניק בידי הקורא.ת הסבר סדור באשר לדיני הפיטורים הנוהגים כיום בישראל.

מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים

לעיתים עובד או מעסיק, התובע סעד מבית הדין לעבודה, חושש כי הנתבע לא יוכל לספק לו את הסעדים שייפסקו לטובתו, אם ייפסקו, בבוא העת וזאת מחמת מצבו הכספי. על מנת להבטיח את קבלת הסעדים, מגיש התובע לבית הדין בקשה למתן צו עיקול זמני, בדרך כלל במעמד צד אחד ומבלי ידיעתו של הנתבע, בתקווה כי בית הדין ייענה לבקשתו, יטיל עיקול זמני על חשבונות הבנק או רכושו של הנתבע וכך יזכה התובע לסעדים המגיעים לו עם קבלת פסק הדין...

צרו קשר ונחזור בהקדם האפשרי

פקס 03-5613010

רח' החשמונאים 105, תל-אביב