מאת מיקי פלד, כלכליסט
עורכי הדין עמי פרנקל ובני כהן מביעים את תמיכתם בתיקוני החקיקה לחוק הסכמים קיבוציים, שנועדו להבטיח, כי ניסיונות התארגנות של עובדים יוכלו לצאת מהכוח אל הפועל. אחד התיקונים המהותיים מגלם עיקרון חדשני וחשוב מאין כמוה למשפט העבודה הקיבוצי בישראל, והוא שמעסיק מחויב לקיים משא ומתן עם עובדיו שהתארגנו.
ועדת העבודה אישרה גם הצעה שלפיה אין למנוע מנציג ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה. ההצעות: חלק מעסקת החבילה שנחתמה בשבוע שעבר.
ועדת העבודה של הכנסת אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית שתי הצעות חוק שמבקשות להקל על חופש ההתארגנות של עובדים במשק.
ההצעה הראשונה קובעת קנס כספי של עד 220 אלף שקל למעסיק שיפגע בעובד שהחל להקים עוד במקום העבודה. לפי ההצעה, הפיצוי יועבר לעובד ללא צורך בהוכחת נזק מצדו. ההצעה השנייה אוסרת על מעביד למנוע את כניסתו של נציג ארגון עובדים למקום עבודה לשם קידום הזכות להתאגד. ההצעות הן חלק מעסקת החבילה שנחתמה בשבוע שעבר בין המדינה, ההסתדרות והתעשיינים. בשבוע הבא תובא לאישור הוועדה הצעת חוק נוספת שיזם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, לפיה תחויב הנהלה של מקום עבודה לקיים משא ומתן עם כל ועד עובדים חדש שיקום במקום, האישור שניתן אתמול הוא המשך לדיון סוער שהתקיים הוועדה שלשום, שבו הציג נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין את התנגדותו העקרונית לחוק.
לדבריו, "אף אחד מאיתנו לא כופר בזכותו של העובד להתארגן. השאלה היא כמה הגנה לתת? אנחנו עושים פה שגיאה חמורה. לא ייתכן לתת לארגון עובדים כוח בלתי מוגבל להיכנס לעסק". לין הוסיף כי "אפילו למשטרת ישראל אין כוח שכזה".
מנגד אמר ח"כ אילן גילאון (מרץ): "אפשר לחשוב שכל היום אנשים רק נלחמים איך לייצג עובדים במקומות עובדה. אל תהפוך את המעסיקים למסכנים". עו"ד דן אורן ממשרד המשפטים תמך גם הוא באישור הצעת החוק ואמר כי "יצרנו הגנה עבור עובדים שמתנכלים להם. החוק מעניק יכולת ותמריץ לעובדים להתלונן על מעבידם שמפרים חוקי עובדה".
בעד / עו"ד בני כהן ועו"ד עמי פרנקל
עוד מדרגה בסולם הזכויות
הצעות החוק הן רק טיפה בים לעומת מה שנדרש כדי לחזק את זכות העובדים להתארגן. במציאות של היום רוב ההתארגנויות נכשלו או הוכשלו על ידי המעסיק.
במקרים רבים שטיפת מוח ואמצעי לחץ אחרים מצד המעסיק הם שגרמו לכך שההתארגנויות יתפוגגו בדרך.
כל מי שאכפת לו מנושא התארגנות עובדים מבין שמדובר בטיפוס סיזיפי בסולם גבוה, ושהצעדים הנוכחיים הם עוד מדרגה. סכום פיצויים מקסימאלי של 200 אלף שקל אינו סכום מוגזם,שכן הרעיון הוא לשמש אמצעי הרתעה שימריץ את המעסיק להתנהג לפי החוק.
התארגנות עובדים נועדה לאחד את העובדים כך שיוכלו, כדברי נשיאו הקודם של בית הדין הארצי לעבודה, השופט מנחם גולדברג, להעמיד "כוח מול כוח" ו"לבטל את נחיתותו של העובד הבודד מול מעבידו". לכן יש להחזיק אצבעות למהלך של ההסתדרות ולקוות שהוא לא האחרון.
הכותבים הם עורכי דין המתמחים בדיני עבודה.
