יותר עובדים רוצים ועד – ולמעסיק אסור לחבל

מאת עו"ד עמי פרנקל ועו"ד אמיר בשה, ynet

עובדי צווארון כחול ולבן, נשים, צעירים וסטודנטים ועובדים ותיקים הם העומדים מאחורי התארגנויות העובדים החדשות. המעסיקים חוששים ומנסים לשים מקלות בגלגלים. אז אם אתם שוקלים להתארגן – כדאי שתדעו מה מותר ומה אסור להם.

כמעט 90 שנה לאחר שהניחו דוד בן גוריון, ברל כצנלסון ויצחק בן צבי את היסודות להקמת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, אנחנו עדים לתחיית העבודה המאורגנת לאחר שנים של דעיכה וכרסום במעמדה.

לא מדובר רק בפועלים, תופעת ההתארגנויות החדשות כוללת קשת רחבה של מקומות עבודה ומגזרים אשר בחלקם, לא דרכה כף רגלו של ועד עובדים או ארגון עובדים מעולם. את הליכי ההתארגנויות מובילים עובדי צווארון כחול ועובדי צווארון לבן, נשים, צעירים וסטודנטים ועובדים ותיקים. וכך התארגנו ועדי עובדים בחברות כרטיסי האשראי, ישראכרט וכ.א.ל, בבנק דיסקונט למשכנתאות, חברת הקייטרינג "שפע", אגד תיירות ונופש וסונול.

חוק הסכמים קיבוציים, אשר מחייב מעסיק לנהל משא ומתן עם ארגון עובדים יציג, כשלפחות שליש מהעובדים הצטרפו אליו, תרם לתהליך ה"תחייה". אופי הליך ההתארגנות שינה את פניו, ולמגאפון והצמיגים הבוערים המיתולוגיים נוספו אתרי אינטרנט ייעודיים שמקימים העובדים ופעילות ברשתות חברתיות.

באופן מפתיע, המעסיקים לא בעד

מנגד, רוב המעסיקים אינם מקדמים את פני העובדים המתארגנים בחיוך ובוודאי שלא פותחים לכבודם בקבוק שמפניה. חלק מהמעסיקים חוששים מהמשמעות של ארגון עובדים וועד עובדים במקום עבודה: דרישה לחתימה על הסכם קיבוצי המבטיח תנאי עבודה עדיפים על החוק וביטחון תעסוקתי.

כתוצאה מכך, פעמים רבות עובדים מאוימים או ההופכים מטרה למאמצי שכנוע אסרטיביים במיוחד מצד מנהליהם שלא לקחת חלק בהתארגנות, ולעתים הדברים גולשים להכפשת העובדים המתארגנים עצמם וארגוניהם. עם זאת, על אף נסיונות אלו, ניכר שהיכן שיש רצון – יש דרך.

המאבק למען או נגד ההתארגנות עובדים במסגרת ועד עובדים וארגון עובדים מוביל לשאלות בדבר המותר והאסור למעסיק ולעובד לעשות בהליך התארגנות העובדים במקום העבודה:

האם מנהל רשאי לזמן עובדים לאסיפת הסברה או לשיחות אישיות על מנת להניאם מהתארגנות במסגרת ארגון עובדים?

מנהל אינו יכול לפנות לעובדים בנושא ההתארגנות בארגון עובדים, לא במסגרת אסיפה עובדים ולא במסגרת של שיחות אישיות עם העובדים. בתור מי שהעובדים כפופים לו ובמקרים רבים אף ביטחונם התעסוקתי וקידומם המקצועי תלוי בו אזי יש למנהל יש יכולת השפעה על העובדים והוא יכול להלך עליהם אימים אף אם הוא לא מתכוון לכך.

האם מעסיק רשאי לשלוח דוא"ל לעובדים עם "שאלות ותשובות" בנושא התארגנות עובדים?

מעסיק אינו יכול להתערב בהתארגנות עובדים ואין זה מתפקידו להסביר לעובדים מהי התארגנות עובדים.

האם מעסיק רשאי לאסור על עובד לקחת חלק בפעילות בוועד עובדים או בארגון עובדים?

לא. החוק קובע כי לכל עובד קיימת הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד או עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם.

האם המעסיק רשאי למנוע כניסה של נציג ארגון העובדים למקום העבודה?

לא. החוק קובע כי מעסיק לא ימנע את כניסתו של נציג ארגון עובדים למקום העבודה לשם קידום התארגנות העובדים וקידום ענייני העובדים, וזאת בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט.

האם מעסיק רשאי לפטר עובד בגלל פעילותו בארגון עובדים או בועד עובדים?

החוק אוסר על פיטורי עובד או הרעה בתנאי עבודה או אי קבלה לעבודה בשל חברות או פעילות בארגון עובדים או פעילות לצורך הקמת ועד עובדים.

האם עובד רשאי להכריח עובד אחר לחתום על טופס הצטרפות לארגון עובדים או לחתום במקומו?

לא. ההצטרפות לארגון עובדים הינה אישית וולונטרית.

הכותבים הם עו"ד עמי פרנקל, שותף במשרד עורכי דין בני כהן ושות', המתמחה בדיני עבודה וביחסי עבודה קיבוציים ועו"ד אמיר בשה, מנהל תחום התאגדות עובדים בלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית.

להורדת הכתבה >

מאמרים ופרסומים נוספים

פס"ד ארגון הסגל האקדמי במכללת בראודה נגד מכללת בראודה

בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו קיבל את בקשת ארגון הסגל הבכיר במכללת בראודה בכרמיאל והורה על ביטול החלטת הנהלת המוסד להדיח מתפקידה בוועדת המחקר את יו"ר ארגון הסגל.

פס"ד נעמי שכטר נגד מנהלת הגמלאות

פס"ד תקדימי קובע את חובת המדינה לממש את הסכמי הרציפות לעוברים מפנסיה צוברת לפנסיה תקציבית – הגמלאית זכתה בחצי מיליון ₪

מאמר שפרסם עו"ד פרנקל בשנת 2023 בכתב העת האקדמי "מחקרי משפט", המנתח בהרחבה את דיני הפיטורים במדינת ישראל

הליך השימוע אינו רק פרוצדורה. זהו חלק ממשטר משפטי המתהווה והולך בפסיקת בתי הדין לעבודה מאז תחילת המאה ה-21. בליבו מוטלת על מעסיק בישראל החובה המהותית לתת לעובד אפשרות מעשית לנסות לשכנע את המעסיק לאפשר לו להמשיך בעבודתו ומחייב את המעסיק לנמק את פיטורי העובד אם כך החליט לבסוף. עם החלתה האוניברסלית של חובת השימוע זהו משטר ברירת המחדל וגם המשטר הנפוץ באשר לפיטורי עובדים בישראל. ואולם לצידו מתקיימים בישראל שני משטרי פיטורים נוספים: משטר ההעסקה מרצון, הנוהג דה פקטו אצל מעסיקים קטנים, ומשטר העילה המוצדקת, הנוהג דה יורה במקומות עבודה מאורגנים בהם נחתם הסכם קיבוצי. המאמר משווה בין משטרים אלו תוך הבחנה בין פרוצדורות, זכויות מהותיות, נטלי הוכחה וסעדים בכול משטר ומשטר, ומעניק בידי הקורא.ת הסבר סדור באשר לדיני הפיטורים הנוהגים כיום בישראל.

מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים

לעיתים עובד או מעסיק, התובע סעד מבית הדין לעבודה, חושש כי הנתבע לא יוכל לספק לו את הסעדים שייפסקו לטובתו, אם ייפסקו, בבוא העת וזאת מחמת מצבו הכספי. על מנת להבטיח את קבלת הסעדים, מגיש התובע לבית הדין בקשה למתן צו עיקול זמני, בדרך כלל במעמד צד אחד ומבלי ידיעתו של הנתבע, בתקווה כי בית הדין ייענה לבקשתו, יטיל עיקול זמני על חשבונות הבנק או רכושו של הנתבע וכך יזכה התובע לסעדים המגיעים לו עם קבלת פסק הדין...

צרו קשר ונחזור בהקדם האפשרי

פקס 03-5613010

רח' החשמונאים 105, תל-אביב