עובד זר הועסק בלא היתר אצל מעסיק, שלא ביטח אותו בביטוח הלאומי, אף שבתקופה הרלוונטית הדבר היה אפשרי. סמוך לאחר שסיים לעבוד אצל מעסיקו, משה קודמן, התחיל לעבוד אצל מעסיק אחר. והנה איתרע מזלו, ועם תחילת עבודתו אצל מעסיקו החדש, נפל מקומה גבוהה לתוך פיר מעלית והפך לנכה. העובד תבע את המוסד בדרישה להגדלת קצבתו והמוסד לביטוח לאומי תבע במסגרת אותו תיק את אחד ממעסיקיו של העובד מהעבר, שלא שילם בעדו דמי ביטוח לאומי, וזאת מכוח סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי. זהו סעיף שיפוי, המאפשר למוסד לקבל החזר מהמעסיק, בגין הקצבאות שישלם המוסד לעובד, אם מעסיקו התחמק מתשלום דמי ביטוח לאומי כחוק.
לאחר שהגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה באמצעות עו"ד עמי פרנקל, שקל המוסד לביטוח לאומי את עמדתו, והעדיף בסופו של דבר, באופן נדיר, שלא להעמיד למבחן את פסק הדין, שהטיל את מלוא קצבת הנכות של העובד על מעסיק שלא היה מעורב בעניין, ושהתאונה לא קרה אצלו, אף שמבחינה פורמאלית החוק אכן מאפשר לו לעשות זאת. המוסד ויתר על זכייתו מרצונו (ומדובר בסכום של למעלה ממיליון ₪), והסתפק בגביית דמי הביטוח, שהמעסיק לא שילם בעת שהעסיק את העובד, סכום קטן לאין שיעור מהסכום שנפסק לו.
המוסד לביטוח לאומי לא התמהמה, והגיש לצד כתב הגנתו גם תביעה נגד מעסיק הקודם על דרך הודעה לצד ג' בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי. זהו סעיף שיפוי, המאפשר למוסד לקבל החזר מהמעסיק, בגין הקצבאות שישלם המוסד לעובד, אם מעסיקו התחמק מתשלום דמי ביטוח לאומי כחוק. כך מאפשר חוק הביטוח הלאומי לחייב מעסיקים לשאת בהוצאות המוסד כלפי עובד שנפגע. לאור גילו הצעיר של העובד, והנכות המלאה שנגרמה לו, מדובר היה בסכום נכבד ביותר. המוסד נמנע מלתבוע את המעסיק שאצלו אירעה התאונה מהטעם שהיה זה יומו הראשון לעבודה ומעסיק זה טרם הספיק לבטחו. לכן פנה המוסד למעסיקו הקודם, מר קודמן.
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את גרסת העובד באשר להיקף שכרו אצל מעסיקו הקודם, וחייב את המוסד להעלות את שיעור קצבתו של העובד בהתאם. בנוסף, בית הדין האזורי קיבל את תביעת המוסד והטיל על מר קודמן לשפות את המוסד בגין מלוא קצבת הנכות שנפסקה לטובת העובד, שלא בוטח על ידי מר קודמן בזמן אמת כשעבד אצלו וכן כול גמלה אחרת שניתנה לו.
מר קודמן פנה לעו"ד עמי פרנקל וזה הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, ובו ביקש לבטל את חיובו של מר קודמן למוסד לביטוח לאומי. בכתב הערעור הדגיש עו"ד פרנקל, כי אין זה מתקבל על הדעת, ואף עומד בניגוד לפסיקה קודמת בעניין (פסיקה של בתי הדין לביטוח לאומי משנות השישים), כי מעסיק ייתבע לשלם מכיסו סכומי עתק כפיצוי בגין נזקי תאונת עבודה, שקרתה למישהו שעבד אצלו בעבר, אצל מעסיק אחר, שלא בידיעתו ולא באחריותו.
עו"ד פרנקל הצביע על כך, שהמעסיק שאצלו קרתה התאונה יוצא פטור מלכתחילה, ודווקא מעסיק מן העבר, שאצלו לא קרתה כול תאונה נדרש לשאת בעול כולו, ואף חסום על-פי חוק מלתבוע שיפוי חלקי ממעסיקים נוספים מן העבר, דבר הגורם לתוצאה בלתי הגיונית בעליל !
המוסד לביטוח לאומי שקל את עמדתו לנוכח נימוקי הערעור, ובצעד נדיר הגיע לבסוף למסקנה, כי על אף שזכה בתביעתו כנגד מר קודמן, הוא מוותר עליה מרצונו, אינו מעמיד את המקרה להכרעת בית הדין הארצי, ומסתפק בכך שמר קודמן ישלם רטרואקטיבית את דמי הביטוח הלאומי שהיה עליו לשלם בשעתו בגין העסקת העובד אצלו, בהתאם לשכר שנקבע שקיבל אצלו.
כך ניצל המעסיק, שלא היה מעורב בתאונת העבודה, משיפוי המוסד לביטוח לאומי בגין קצבאות המוערכות בלמעלה ממיליון ₪ זאת בלא שהערעור נשמע כלל ורק על סמך הטענות שהעלה עו"ד פרנקל בכתב הערער שהגיש בשמו.
