מאת דוד רגב, ידיעות אחרונות, 6.1.11
יגאל וירון פוטר ולא קיבל פיצויים. כשגילה שאינו היחיד, עתר נגד החברה. לתביעה יוכלו להצטרף 5,000 מאבטחים- ב- 17 מיליון ש'. בית הדין הארצי לעבודה אישר להגיש תביעה ייצוגית נגד חברת השמירה תבל, בטענה שבמשך שנים לא הפרישה כספים לעובדיה. התביעה שתוגש רלוונטית, לפי ההערכה, לכ- 5,000 שומרים ומאבטחים שלא הופרשו עבורם כספים, בסכום של כ- 17 מיליון שקל.
"פעמים רבות מדי עובדים אינם מודעים כלל לזכויותיהם, ואף אם הם מודעים להן, הם מוותרים עליהן ואינם מגישים תביעה נגד מעסיקם", אומר עו"ד עמי פרנקל, מומחה לדיני עבודה ממשרדו של עו"ד בני כהן, לדבריו, ישנם מעסיקים המנצלים לרעה תופעה זו, ושוללים זכויות עובדים ב"שיטת מצליח".
התביעה היא פרי ניצחונו של עובד אחד, יגאל וירון (31) מאראל. וירון, איש היי-טק עבד כשומר בשנים 2003-2006. "הייתי סטודנט ועבדתי כשומר במספר מפעלים של החברה. נחשבתי לעובד טוב, וקיבלתי הרבה מחמאות על העבודה", הוא אומר.
ב- 2006 פוטר. הוא ביקש את הפיצויים אך נדחה. "זרקו אותי כמו כלב", הוא נזכר. באמצעות עו"ד גל גורודיסקי, עתר לבית הדין האזורי לעבודה בדרישה לזכויות סוציאליות שלא קיבל, בהן הפרשות לפנסיה, כשגילה שלא מדובר רק בו, הגיש בקשה לייצוגית נגד החברה.
אחרי מספר חודשים שילמה לו החברה את הכספים, אך הוא התעקש לקבל היתר לייצוגית, בית הדין דחה את בקשתו, בין היתר לאחר שהחברה הצטרפה להסכם קיבוצי, במסגרתו מקבלים העובדים את זכויותיהם.
וירון ערער לבית הדין הארצי, בטענה שמדובר בקבוצת עובדים חלשה ומנוצלת שאינה מודעת לזכויותיה. בית הדין קיבל את התביעה,והטיח בחברה ביקורת קשה. לדברי השופטת ורדה וירט-ליבנה, בענף השמירה מצטיירת תמונה עגומה של התנהלות מעסיקים, הפרת זכויות, היעדר אכיפה, וחוסר מודעות של עובדים לזכויותיהם.
"זו אוכלוסיה חלשה שנגישותה לערכאות משפטיות אינה קלה וסביר שלא יתבעו את זכויותיהם", קבעה. היא גם האשימה את החברה בחוסר תום לב, כיוון שלאחר התביעה, מיהרה זו להצטרף להסכם הקיבוצי עם ההסתדרות, ולשלם דמי חבר באופן רטרואקטיבי. נקבע כי כל השמורים שעבדי בחברה בין 1999-2006 יוכלו להצטרף לתביעה, מדובר ב- 5,000 מאבטחים, ובסכום של כ- 17 מיליון שקל.
לדברי עו"ד גורודיסקי, "לפסק הדין השלכות דרמטיות על הענף. כיום מתנהלות תביעות רבות של מאבטחים שלא קיבלו את המגיע להם, כשהחברות ממהרות להסתתר מאחורי ההסכם הקיבוצי. פסק הדין נותן לעובד הבודד את הכוח מול החברות הגדולות".וירון אמר ל"ממון" כי זהו "מסר לכל העובדים החלשים. לא לוותר, גם כשמדובר בחברה גדולה".
הפתח להגשת ייצוגית מתרחב
פסק הדין בעניין תבל נוגע בבעיה מוכרת בתחום יחסי העובדה. "פעמים רבות מדי עובדים אינם מודעים כלל לזכויותיהם, ואף אם הם מודעים להן, הם מוותרים עליהן ואינם מגישים תביעה נגד מעסיקם", אומר עו"ד עמי פרנקל, מומחה לדיני עבודה ממשרדו של עו"ד בני כהן, לדבריו, ישנם מעסיקים המנצלים לרעה תופעה זו, ושוללים זכויות עובדים ב"שיטת מצליח". לדברי פרנקל, "במקרה של תבל, החברה ניסתה תרגיל מעניין, והצטרפה בדיעבד לארגון מעסיקים כדי לטעון שעל עובדיה חל הסכם קיבוצי, כי אז לא מתאים המכשיר של תובענה ייצוגית, בית הדין הארצי דחה את הטקטיקה, שכן בעת הגשת התביעה לא היו עובדיה כפופים להסכם".
"ניתן לראות בפסק דין זה הרחבה של הפתח לשימוש בתובענה ייצוגית, לא רק כשאין הסכם קיבוצי, אלא אף במקרים חריגים שבהם קיים ארגון, ולמרות זאת זכויות עובדים- בעיקר מוחלשים – אינן נאכפות.ייתכן שפסק דין זה יסלול את הדרך לכך, אומר פרנקל.
