בית הדין לעבודה בתל אביב פסל צורת העסקה פיקטיבית של עובד, שהועסק בחברת אל-אופ באמצעות קבלן חיצוני, והכיר בו כעובד אל אופ

בית הדין לעבודה דן בתביעה שהגיש מר יהודה מודחי, שיוצג על ידי עו"ד עמי פרנקל, וקבע, כי חברת אל-אופ, שהעסיקה את מר מודחי בצורת העסקה עקיפה על ידי אחד מקבלני השירותים שלה, היא היא מעסיקתו של העובד ולא הקבלן. זאת לאחר שבית הדין הגיע למסקנה, כי תפקידו של הקבלן הצטמצם להוצאת תלוש משכורת חודשי לעובד בהנחיית אל-אופ, בעוד שגיוסו לעבודה, הפיקוח עליו וניהולו השוטף נעשו על ידה. כמו כן נמצא, שלא היה קשר ענייני בין פעילותו של הקבלן בעבור אל-אופ (שהעמיד לרשותה אוטובוסים על נהגיהם להסעת עובדם למפעל) לבין עבודתו של העובד, שעסק בתפעול צי כלי הרכב הפרטיים, שהעמידה החברה לרשות עובדים אחרים. משכך נפסק, כי מר מודחי היה לאמיתו של דבר עובד אל-אופ ומשכך, פיטוריו היו מנוגדים להוראות ההסכם הקיבוצי החל בחברה, ומשכך מזכים אותו בפיצוי כספי.

מר יהודה מודחי הועסק (העסקה פיקטיבית באמצעות חברות אחרות) בחברת אל-אופ כעוזר לתפעול צי הרכב במשך כחמש שנים. על מנת להימנע מלהודות בקיום יחסי עובד מעביד, העסיקה אותו אל-אופ באמצעות חברה אחרת בשם נתיבים, שסיפקה לה שירותי הסעות ושאינה חברת כוח אדם.

מר מודחי לא השתלב בפעילותה השגרתית של חברת נתיבים ולא ביצע כול הסעה מטעמה בכל תקופת העסקתו באמצעותה, וזו נאותה "להעסיקו", ובמשתמע להוציא לו תלושי שכר, כאילו הועסק אצלה כשאר עובדיה. בקשתו של מר מודחי להיות מוכר כעובד אל אופ סורבה על ידי אל-אופ, שכן העדיפה את המשך הסטאטוס קוו של העסקתו באמצעות אחר תוך שלילת זכויות, המוקנות לעובד החברה.

ביום 11.4.07, לאחר כחמש שנות עבודה מוצלחות, ולאחר דין ודברים עם מנהלו, ביקשה אל-אופ מחברת נתיבים לפטר את מר מודחי. זו הוציאה את ההוראה אל הפועל ופיטרה אותו ללא מתן הנמקה ובלא שטרחה לקיים לו שימוע.

מר מודחי הגיש באמצעות עו"ד עמי פרנקל בקשה לצו מניעה כנגד פיטוריו (עב 5852/07 יהודה מודחי נ' אלביט מערכות אלקטרואופטיקה אל-אופ בע"מ) וכן דרש להכיר בו כעובד אל-אופ לכול דבר ועניין. ביום 23.11.08 פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי חברת נתיבים העסיקה אותו בתחום, שאינו קשור כלל לעיסוקה, וזאת רק בשל דרישתה של אל-אופ. בית הדין קבע, כי חברת נתיבים שימשה כמעביד פורמאלי בלבד במודל Payrolling, היינו למטרות הוצאת תלוש שכר ותו לא.

בית הדין קבע, כי לאור ממצא זה, כי הסטאטוס הנכון של מר מודחי היה, למעשה, כבר מאז תחילת "העסקתו" בחברת נתיבים, סטאטוס של עובד אל-אופ, בנוסף להעסקתו הפורמאלית על ידי חברת נתיבים.

בית הדין קבע, כי הוא רשאי להגיש תביעה נוספת כנגד אל-אופ בגין פגמים, שנפלו בהליך פיטוריו כגון אי-פניית הנהלת אל-אופ לוועד העובדים בטרם הפיטורים, דבר המהווה הפרת ההסכם הקיבוצי באל-אופ, וכן אי-קיום שימוע, פגמים המקימים למר מודחי זכות לסעדים כספיים.

בערעור (ע"ע 55/09), שהגיש מר מודחי לבית הדין הארצי, על כך שלא הוכר גם כעובד קבוע בהתאם לכללי ההסכם הקיבוצי המיוחד של אל-אופ, הגיעו הצדדים לבסוף להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית הדין, ופסה"ד האזורי בוטל ביום 20.7.09.

להורדת פסק הדין >

מאמרים ופרסומים נוספים

פס"ד ארגון הסגל האקדמי במכללת בראודה נגד מכללת בראודה

בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו קיבל את בקשת ארגון הסגל הבכיר במכללת בראודה בכרמיאל והורה על ביטול החלטת הנהלת המוסד להדיח מתפקידה בוועדת המחקר את יו"ר ארגון הסגל.

פס"ד נעמי שכטר נגד מנהלת הגמלאות

פס"ד תקדימי קובע את חובת המדינה לממש את הסכמי הרציפות לעוברים מפנסיה צוברת לפנסיה תקציבית – הגמלאית זכתה בחצי מיליון ₪

מאמר שפרסם עו"ד פרנקל בשנת 2023 בכתב העת האקדמי "מחקרי משפט", המנתח בהרחבה את דיני הפיטורים במדינת ישראל

הליך השימוע אינו רק פרוצדורה. זהו חלק ממשטר משפטי המתהווה והולך בפסיקת בתי הדין לעבודה מאז תחילת המאה ה-21. בליבו מוטלת על מעסיק בישראל החובה המהותית לתת לעובד אפשרות מעשית לנסות לשכנע את המעסיק לאפשר לו להמשיך בעבודתו ומחייב את המעסיק לנמק את פיטורי העובד אם כך החליט לבסוף. עם החלתה האוניברסלית של חובת השימוע זהו משטר ברירת המחדל וגם המשטר הנפוץ באשר לפיטורי עובדים בישראל. ואולם לצידו מתקיימים בישראל שני משטרי פיטורים נוספים: משטר ההעסקה מרצון, הנוהג דה פקטו אצל מעסיקים קטנים, ומשטר העילה המוצדקת, הנוהג דה יורה במקומות עבודה מאורגנים בהם נחתם הסכם קיבוצי. המאמר משווה בין משטרים אלו תוך הבחנה בין פרוצדורות, זכויות מהותיות, נטלי הוכחה וסעדים בכול משטר ומשטר, ומעניק בידי הקורא.ת הסבר סדור באשר לדיני הפיטורים הנוהגים כיום בישראל.

מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים

לעיתים עובד או מעסיק, התובע סעד מבית הדין לעבודה, חושש כי הנתבע לא יוכל לספק לו את הסעדים שייפסקו לטובתו, אם ייפסקו, בבוא העת וזאת מחמת מצבו הכספי. על מנת להבטיח את קבלת הסעדים, מגיש התובע לבית הדין בקשה למתן צו עיקול זמני, בדרך כלל במעמד צד אחד ומבלי ידיעתו של הנתבע, בתקווה כי בית הדין ייענה לבקשתו, יטיל עיקול זמני על חשבונות הבנק או רכושו של הנתבע וכך יזכה התובע לסעדים המגיעים לו עם קבלת פסק הדין...

צרו קשר ונחזור בהקדם האפשרי

פקס 03-5613010

רח' החשמונאים 105, תל-אביב