בית הדין הארצי לעבודה בהליך נדיר של בקשה לצו מניעה זמני הפך החלטה של בית הדין האזורי והביא מעסיק לחזור בו מסירובו לגלות מסמכים רלוונטיים לעובד שזומן לשימוע לפני פיטורים

בהחלטה שנתקבלה בהליך יוצא דופן של בקשה לסעד זמני, שהגישו עו"ד עמי פרנקל ושותפיו למשרד עו"ד בני כהן, למניעת שימוע לפני פיטורים בבית הדין הארצי לעבודה, קיבל המעסיק את עמדת בית הדין וחזר בו מסירובו לגלות מסמכים לעובד ערב השימוע. בקשת רשות הערעור ולצדה בקשה לסעדים זמניים באו לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בת"א דחה את בקשת העובד והותיר את השימוע על כנו גם ללא המסמכים המבוקשים. העובד לא ויתר, עתר לבית הדין הארצי לעבודה באמצעות עו"ד עמי פרנקל ושותפיו, וזה הציע למעסיק לגלות לעובד מסמכים רלוונטיים ולהשעות את השימוע בכמה ימים עד להמצאת המסמכים המדוברים. המעסיק ניאות לכך וההסכמה קיבלה תוקף של החלטה של בית הדין הארצי לעבודה.

מר יצחק גלבוע, מנהל מחלקת הרכש בחברת ריט טכנולוגיות בע"מ, זומן לשימוע לקראת פיטורים. החברה דחתה את בקשתו לקבלת מסמכים, הקשורים לתפקודו בשנים האחרונות וכן מסמכים נוספים הקשורים לטענת החברה בדבר "שינויים תהליכיים" הצפויים בעבודתה, על אף שהמסמכים המבוקשים קשורים לתפקודו ולסיבה שבגללה היא הגיעה למסקנה על הצורך בפיטוריו. מר גלבוע פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בבקשה למנוע את פיטוריו, כול עוד החברה נמנעת מלקיים את חובת הגילוי המוטלת עליה ואת סירובה לאפשר לו לממש את זכותו לעיין במסמכים רלוונטיים לפני ישיבת השימוע.

בית הדין האזורי דחה ביום 16.10.13 את בקשתו של המבקש מבלי שהתקיים דיון בעניינו. משכך הגיש מר גלבוע בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (בר"ע 44637-10-13) באמצעות עורכי דינו, מורן סבוראי, עמי פרנקל ואמיר בשה, ולצדה בקשה יוצאת דופן למתן סעד זמני בערעור (להבדיל מבקשה לסעד זמני בדיון בבתי הדין האזוריים, שם בקשה זו נפוצה), שימנע את קיום השימוע עד למתן החלטה בתיק כמו גם את קליטת מחליפתו של מר גלבוע, שנבחרה לתפקיד עוד קודם לכן.

ביום 22.10.13 נתנה כב' הש' ורדה וירט-לבנה החלטה, שבה הציעה לצדדים הסדר, שעל פיו השימוע יידחה, ובינתיים יתאפשר לעובד לעיין במסמכים הקשורים לשינויים התהליכיים הצפויים בחברה כמו גם בהערכות העובד משלוש השנים האחרונות.

לנוכח הצעת בית הדין הארצי, שינה המעסיק את עמדתו ונאות למסור את המסמכים ולהשעות את ישיבת השימוע כדי לאפשר לעובד לעיין בהם ולהכין את טיעונו בשימוע.

להורדת פסק הדין > 

מאמרים ופרסומים נוספים

פס"ד ארגון הסגל האקדמי במכללת בראודה נגד מכללת בראודה

בית הדין לעבודה על שתי ערכאותיו קיבל את בקשת ארגון הסגל הבכיר במכללת בראודה בכרמיאל והורה על ביטול החלטת הנהלת המוסד להדיח מתפקידה בוועדת המחקר את יו"ר ארגון הסגל.

פס"ד נעמי שכטר נגד מנהלת הגמלאות

פס"ד תקדימי קובע את חובת המדינה לממש את הסכמי הרציפות לעוברים מפנסיה צוברת לפנסיה תקציבית – הגמלאית זכתה בחצי מיליון ₪

מאמר שפרסם עו"ד פרנקל בשנת 2023 בכתב העת האקדמי "מחקרי משפט", המנתח בהרחבה את דיני הפיטורים במדינת ישראל

הליך השימוע אינו רק פרוצדורה. זהו חלק ממשטר משפטי המתהווה והולך בפסיקת בתי הדין לעבודה מאז תחילת המאה ה-21. בליבו מוטלת על מעסיק בישראל החובה המהותית לתת לעובד אפשרות מעשית לנסות לשכנע את המעסיק לאפשר לו להמשיך בעבודתו ומחייב את המעסיק לנמק את פיטורי העובד אם כך החליט לבסוף. עם החלתה האוניברסלית של חובת השימוע זהו משטר ברירת המחדל וגם המשטר הנפוץ באשר לפיטורי עובדים בישראל. ואולם לצידו מתקיימים בישראל שני משטרי פיטורים נוספים: משטר ההעסקה מרצון, הנוהג דה פקטו אצל מעסיקים קטנים, ומשטר העילה המוצדקת, הנוהג דה יורה במקומות עבודה מאורגנים בהם נחתם הסכם קיבוצי. המאמר משווה בין משטרים אלו תוך הבחנה בין פרוצדורות, זכויות מהותיות, נטלי הוכחה וסעדים בכול משטר ומשטר, ומעניק בידי הקורא.ת הסבר סדור באשר לדיני הפיטורים הנוהגים כיום בישראל.

מדיניות בתי הדין לעבודה במתן צווי עיקול זמניים

לעיתים עובד או מעסיק, התובע סעד מבית הדין לעבודה, חושש כי הנתבע לא יוכל לספק לו את הסעדים שייפסקו לטובתו, אם ייפסקו, בבוא העת וזאת מחמת מצבו הכספי. על מנת להבטיח את קבלת הסעדים, מגיש התובע לבית הדין בקשה למתן צו עיקול זמני, בדרך כלל במעמד צד אחד ומבלי ידיעתו של הנתבע, בתקווה כי בית הדין ייענה לבקשתו, יטיל עיקול זמני על חשבונות הבנק או רכושו של הנתבע וכך יזכה התובע לסעדים המגיעים לו עם קבלת פסק הדין...

צרו קשר ונחזור בהקדם האפשרי

פקס 03-5613010

רח' החשמונאים 105, תל-אביב